אינפרא-אדום לעומת אוויר חם: מה באמת עדיף בתהליך הייצור?
אם אתם מנסים לקצר את זמן העיבוד של השבבים, כנראה שחשבתם על המעבר מחימום באמצעות אוויר חם לחימום באמצעות אינפרא-אדום.
האמת היא שחימום באמצעות אוויר חם הוא איטי. הוא מתבסס על תהליך של חימום האוויר, ואז צריך לחכות שהאוויר יחמם את החלקים שאנו רוצים לחמם. זה תהליך איטי מאוד.
לעומת זאת, חימום באמצעות אינפרא-אדום שונה. הוא מבטל את הצורך באוויר כמתווך – הוא משתמש בגלי אלקטרומגנטיים כדי להעביר אנרגיה ישירות לחומר. זה קורה באופן מיידי.
בעיית “זמן ההמתנה”
חשבו על מערכות החימום באמצעות אוויר חם – צריך לחכות שכל החדר יתייצב. זה זמן בזבוז. אתם עומדים שם ומחכים שהאוויר יתחמם.
לעומת זאת, תנורי אינפרא-אדום מגיעים לטמפרטורה הרצויה תוך שניות בלבד. זה בולט במיוחד כשמדובר בתהליכי ייבוש או חימום. מכיוון שגלי האינפרא-אדום פוגעים באזורים הספציפיים בחומר, החימום קורה במהירות. אין צורך לחכות – החימום קורה מיד.
שמירה על חדר נקי
דברו על הבעיות שנוצרות כתוצאה מהחימום באמצעות אוויר חם – נידוד של אוויר, יצירת אבק, וכו’.
תנורי אינפרא-אדום לא יוצרים בעיות כאלה. אין צורך במאווררים, אין צורך בצינורות – זה הופך את תחנת החימום לקטנה יותר, ומונע ממערכת האוורור לעבוד יותר מדי. זה גם שקט יותר… ונקי יותר.
החיסרון (כי תמיד יש חיסרון)
אינפרא-אדום אינו מתאים לכל מצב. חשוב לזכור שהחימום יכול לקרות רק אם יש ראייה ישירה לחומר שאנו רוצים לחמם. אם לחלקים יש צורות מוזרות או שקעים עמוקים, הגלים לא יוכלו להגיע אליהם. במקרים כאלה ייווצרו אזורים קרים. כדי לפתור את זה, צריך להשתמש במחזירי קרינה או במערכת של מספר מנורות, כדי שהחום יגיע לכל אזור בחומר.
ועוד דבר חשוב: מנורות בעלות הספק גבוה נהיות חמות מאוד. אם לא נותנים להן קירור מתאים, הן עלולות לפגוע בחוטים או בחיישנים.
בסופו של דבר, זו בחירה בין שני דברים: חימום איטי אך יעיל, לבין חימום מהיר אך לא יעיל. עבור רובנו, זו בחירה ששווה לעשותה.